חוק מור (Moore's Law), החוק שנקבע על ידי מקים אינטל (Intel) גורדון מור לפני 50 שנה ולפיו צפיפות הטרנזיסטורים המשובצים במעבדים מכפילה את עצמה בכל 18 חודשים, נשמר עד עתה בהצלחה ובא ליד ביטוי היטב במדיניות הייצור בטיק-טוק של החברה, במיוחד כעת במשפחות הדורות של מעבדי ה-Core: הקטנה והוספת שבבים בכל תנועה כפולה, גם אם התנועה של המטוטלת מצד לצד לוקחת כשנתיים, קצת יותר ממה שמור קבע.

אינטל מתחילה עכשיו לשלוח לשוק את מעבדי הברודוול (Broadwell) שמיוצרים בליטוגרפיה של 14 ננו-מטר וזאת לאחר השתהות של מספר חודשים לאחר שהחברה נתקלה בבעיות ייצור, ואנחנו הרי כבר יודעים שהחברה בודקת את התהליך הבא של 10 ננו-מטר, אבל מה מעבר לכך?

לפי מרק בוהר, עמית בכיר בחברה, חוק מור יהיה פעיל גם לגבי הדור הבא של מעבדי החברה, כשהיא תעבור לתהליך ייצור בליטוגרפיה של 7 ננו-מטר, וזה אומר שבאינטל צופים שניתן יהיה להשיג זאת מבלי לעבור לאמצעי ייצור יקרים ואזוטריים במיוחד כמ שימוש בלייזרים שעובדים בטווח האולטרה-סגול. מור אמר את הדברים בשיחה עם עיתונאים לקראת כנס ISSCC (או International Solid-State Circuits Conference) שייערך השבוע בסן פרנסיסקו ובו ידונו המשתתפים גם מי יקרה ביום אחרי שלא ניתן יהיה יותר ליישם את חוק מור.

כך או כך מעבדי ה-7 ננו-מטר לא אמורים להגיע לשוק לפני סוף 2018, שנתיים אחרי מעבדי ה-10 ננו-מטר. בינתיים, אינטל מוסרת שהיא למדה היטב את הבעיות שליוו את תחילת הייצור של מעבדי הברודוול, ופס הייצור הניסיוני בו היא בודקת את הייצור של מעבדי ה-10 ננו-מטר פועל היטב, ואף במהירות שגדולה ב-50% יותר מזה של ה-14 ננ-מטר במונחים של מספר הצעדים המשמעותיים שמבוצעים בכל יום לקידום הייצור בפועל.

שתף:
-פרסומת-
עורך האתר, כתב וותיק בתחום המחשבים והטכנולוגיה. נמצא כאן בסביבה עוד לפני שהאינטרנט הפך למה שהוא היום. היה עורך של מגזינים רבים (כן, מאלה שהודפסו על נייר), כולל PC Plus, חי את העולם הטכנולוגי ומתעורר בדיוק בזמן כשהשליח עומד בדלת עם מוצר חדש לסקירה.
  • ‫ידידיה אברהם גיל‬‎

    שנתיים אחרי מה
    .