עם כמות כה רבה של אפליקציות, קל לשער שוודאי קיימות אפליקציות בכל התחומים ומכל הסוגים. עם זאת, לפני שאפליקציה כזו אחרת מצליחה להגיע אל המדף, היא צריכה לעמוד בכללים נוקשים של חנויות האפליקציות הגדולות. כללים אלה הופכים את חייהם של המפתחים ללא פשוטים כלל וכלל. מתוקף אותם תנאים שמענו על הסרתן של אפליקציות חדשניות מן החנויות, לעיתים ללא סיבה מנומקת או מבלי שניתן לפרסם את הסיבה בגינה הן הוסרו. אפליקציות אחרות נדחות עוד בשלב האישור הראשוני, ולא זוכות להופיע כלל בחנויות היישומים.
כך, לדוגמה, במהלך מבצע ‘צוק איתן’ הוסרה מ-Google Play, חנות האפליקציות הגדולה לאנדרואיד, האפליקציה ‘להפציץ את עזה’ שהיא משחק שמדמה התקפת טילים על עזה. גוגל, שהסירה את המשחק מחנות האפליקציות שלה לאחר שהורד על ידי אלפי משתמשים, נימקה כי הסירה את המשחק בשל העובדה שהפר את מדיניות החברה ולא פירטה. בעיון במדיניות חנות האפליקציות ניתן לראות כי “תוכן שמפיץ שנאה, אלימות והתעללות” הוא תוכן אסור.
אז מהי אותה מדיניות? כיצד היא נאכפת והאם נועדה להגן עלינו, המשתמשים או שמא לשרת אינטרסים אחרים?
בעיון בתנאי הסף המופיעים בחנויות האפליקציות ניתן למצוא סיבות הגיוניות ונפוצות לפסילת יישומים, כמו האיסור שהזכרנו להפיץ תכני שנאה ואלימות, איסור הפצת תכנים פורנוגרפיים או דרישה שלא לפגוע בפרטיות המשתמשים עם שימוש במידע הנאסף ממכשירם. אך לצד האיסורים ההגיוניים, שומרות לעצמן החנויות לפסול אפליקציות מסיבות שונות, וזאת מבלי לנמק בפירוט את הסיבה המדויקת. אם זה נשמע שאנחנו פריקים של שליטה, אולי זה בגלל שאנחנו כל כך מחויבים למשתמשים שלנו ועושים הכל כדי שייהנו מחוויית שימוש איכותית מהמוצרים שלנו”, נכתב בהסכם המפתחים של אפל.
מפתחי אפליקציות לאנדרואיד ול-iOS חווים תהליך דומה כשהם מעוניינים לאשר ולהפיץ באמצעות חנויות האפליקציות את היישום שפיתחו. הם נדרשים להגיש את האפליקציה לבחינה, אז החנויות משלבות בקרה אוטומטית יחד עם בקרה אנושית בכדי לבחון כיצד האפליקציה עובדת ואם היא לא מפירה את תנאי השימוש. אחרי תקופה של מספר שבועות (באפל) או מספר ימים (באנדרואיד) מקבלים המפתחים אישור או דחייה. גל מעוז, המתמחה בפיתוח אפליקציות לאנדרואיד, מספר כי אחת הבעיות עם מנגנון האישורים של ה-Google Play היא שהם לא מסבירים למפתח כיצד היישום שלו מפר את הסכמי השימוש: “הם לא אומרים לך פקודה זו וזו באפליקציה שלך לא בסדר. תסתכל בהסכם ותשבור את הראש”, מסביר מעוז.
סיפורה של אפליקציית Tawkon, אפליקציה ישראלית שמנטרת את רמת הקרינה שהסמארטפון שלנו פולט בכל עת, אולי ממחיש טוב מדי כיצד משתמשות החברות בתנאי המשתמש בכדי לפסול אפליקציות שהן לא כל כך אוהבות. לפני כארבע שנים ניסו מפתחי האפליקציה לאשר אותה עבור ה-AppStore, חנות האפליקציות של אפל, בכדי שמשתמשי אייפון יוכלו להוריד ולהתקין אותה במכשיריהם. “נדחינו בטענה רשמית שאנו ‘יוצרים בילבול אצל המשתמש’ “, מספר לנו גיל פרידלנדר, ממפתחי האפליקציה. בהמשך ניסו המפתחים לשכנע את אנשי אפל והגיעו עד לסטיב ג’ובס, מייסדה המנוח של חברת אפל, שפסק באימפולסיביות שאין לאפל עניין באפליקציה. איזה תנאי מפירה האפליקציה? לא ברור, אך לאחר כל התירוצים, נראה שמישהו באפל לא כל כך אוהב שהמשתמשים מנטרים בכל עת כמה קרינה המכשיר מוציא. נכון להיום זמינה האפליקציה עבור מכשירי אנדרואיד.
מקרה אחר שהתרחש בשנת 2010, עם יציאתו של האייפד הראשון, מדגים עד כמה אפליקציה כה פשוטה גרמה לאפל תחושת אי-נוחות מסוימת. “רצינו למצוא פתרון לבעיית הפיקסלים השרופים במסכים”, מספר לנו אורי סגל, מנכ”ל iApps ויו”ר חבר השופטים של תחרות StarApps. “עם יציאתו של האייפד הראשון, מכשיר בעל מסך גדול יותר, עלה רעיון לפתח אפליקציית בדיקה המריצה חמישה מסכים בחמישה צבעים שמציפים את בעיית הפיקסלים השרופים, אם היא קיימת במסך”, מוסיף סגל. “זמן קצר לאחר שהגשנו את האפליקציה לחנות היישומים, התקשרו אלינו מאפל ובעוד שאני תמה מדוע מתקשרים אלינו מאפל, מסביר נציג החברה שלא ניתן להעלות אותה לחנות כי ישנו סעיף בהסכם המפתחים שלא מאפשר להעלות לחנות כלי בדיקה שאינו כלי בדיקה טכני אמיתי”. בהמשך השיחה הודה נציג החברה שהם חוששים שאנשים יחלו להחזיר כמויות של אייפדים לחנויות בטענה שהמסכים שלהם לא תקינים.
גוגל מקשיחה עמדות, אפל נפתחת
אז האם החנות של גוגל מתירנית יותר מזו של אפל? אין לכך תשובה רשמית, גם אם משווים סעיף מול סעיף בהסכמי המפתחים של שתי החברות, שכן הכל ניתן לפרשנות. אחד המפתחים ששוחח עימנו רואה זאת כך: “בעבר אפל הייתה סגורה וקפדנית מאוד, וגוגל הייתה פתוחה. אפל הולכת ונפתחת, גוגל הולכת ונעשית סגורה יותר, אך לדעתי הן לא עומדות להיפגש באמצע אף פעם”. מפתח אחר סיפר מניסיונו שיתכן שגוגל תאשרו אפליקציה זו או אחרת, ולאחר תקופת זמן יורידו אותה בפתאומיות מחנות האפליקציות בטענה שהיא מפירה את תנאי השימוש. כך שיתכן שקל יותר לגרום לאפליקציה להיכנס לחנות של גוגל באופן ראשוני, בהשוואה לאפל.
סיפור נוסף ממחיש איך גוגל עושה הכל כדי לשמור על תצורה מקורית של מערכת ההפעלה אנדרואיד במכשיריה. מחנות היישומים של גוגל הוסרה בשנה שעברה אפליקציית CyanogenMod Installer, שנועדה להחליף את ממשק המשתמש של המכשיר לממשק שאינו מסופק באופן רשמי מגוגל. מבקרי האפליקציות בחנות של גוגל טענו כי האפליקציה הפרה את תנאי השימוש של החנות מכיוון שהתקנת הממשק פוגעת בפעילותו התקינה של המכשיר וכן גורמת להסרת אחריות היצרן. האם ממשק משתמש שאינו מקורי יכול להזיק כל כך למכשיר? או שאולי חשוב לגוגל שלא להציג למשתמשיה ממשקי משתמש חלופיים שבחלק מהמקרים אף מוצלחים יותר?
אז ברור שאינטרסים שיווקיים משפיעים הן על החנות של גוגל והן על זו של אפל, ונשאלת השאלה אם גם היבטים פוליטיים מעורבים במנגנון קבלת ההחלטות. אם נחזור לדוגמה שעמה פתחנו, לפיה גוגל הסירה מחנות האפליקציות את המשחק ‘להפציץ את עזה’, יש לציין כי משחק נוסף תוכנן על ידי הפלסטינים, ‘גאוות הרקטות’ שמו. המשחק שדימה את הפצצת העיר אשדוד, הוסר רק לאחר שעות רבות ופנייה של גורמים מן התקשורת הישראלית. האם מישהו בגוגל תופס צד בסכסוך הישראלי-פלסטיני? דיווח אחר שאינו רשמי, ושהתפרסם באתר “כיכר השבת”, מעריך כי אולי על רקע פוליטי הוסרה גם אפליקציה המכילה ציטוטים של פעיל הימין הקיצוני המנוח, הרב מאיר כהנא.
לאו דווקא בגלל התוכן
לאחרונה אפל אף פירסמה כמה מן הסיבות הבולטות בגינן הם לא מאשרים אפליקציות לכניסה ל-AppStore. לפי הפרסום, הסיבה המובילה לפסילה היא בשל מידע חסר שנועד לסייע לאנשי אפל לקבוע את מיקומן או סיווגן של האפליקציות בחנות (14% מהאפליקציות שנדחות). לאחר מכן, 8% מהסיבות לדחיית האפליקציה הם דווקא באגים ביישום עצמו. רק 6% מהסירובים, לפי הפרסום של אפל, נובעים בשל אי עמידה בהסכם המפתחים או בשל ממשק משתמש שאינו מספיק טוב. עוד נדחות אפליקציות בשל תיאור שגוי שלהן בחנות האפליקציות, אחרות נפסלות כי הן גרסאות דמו או גרסאות ניסיון.
כך שאם מתעלמים לרגע מן האינטרסים השונים שלפיהן פועלות חנויות האפליקציות, אפשר למצוא הוכחות בשטח למדיניות האכיפה של החנויות גם בנושאים המעמידים את טובת המשתמש במרכז. בחודש מאי האחרון הוסר מחנות האפליקציות של אפל המשחק Weed Firm המדמה פרויקט לגידול מריחואנה. על השחקן לייעל את גידול הצמחים, להפוך את מעבדת הגידול למוקד התעניינות של מבקרים ולהתחמק מאנשי החוק. המשחק לא חינוכי, אך ישנם משתמשים רבים השואלים מי מינה את החברות לחנך אותנו?
גם ב-Google Play וגם ב-AppStore נוהגים באפס סבלנות בפגיעה בפרטיות ילדים ובפרטיותם של משתמשים אחרים. “אפליקציות שאוספות, משדרות או שמסוגלות לשתף מידע אישי של קטין חייבות לציית לחוקי הפרטיות החלים, וחייבות לציית למדיניות הפרטיות”, נכתב בהסכם המפתחים של אפל. וגם בהסכם של גוגל נכתב “איננו מתירים פרסום חומר הכולל עירום, איורים של יחסי מין או חומרים בעלי אופי מיני מפורש…Google Play לא יכיל חומרים המאיימים על משתמשים אחרים, חומרים המטרידים אותם או המציקים להם”.
בעקבות חוקים אלה, ובעקבות אזהרות על כוונות התאבדות של בני נוער, נשאלת השאלה כיצד אפליקציית Secret עומדת בקנה אחד עם התנאים? האפליקציה, שבאמצעותה ניתן לפרסם סטטוסים אנונימיים, כבר עוררה הדים רבים לאור הכפשות ופגיעות שפורסמו דרכה. בברזיל אף הוצאה האפליקציה מחוק לחוק והשימוש בה נאסר. גם אצלינו עוררה האפליקציה הדים וח”כ אורלי לוי-אבקסיס, יו”ר הוועדה לזכויות הילד, פנתה לשרת המשפטים בבקשה לאסור את הפעלת האפליקציה בישראל: “למרבה הצער, האפליקציה הפכה במהרה לפלטפורמה לבריונות רשת בעבור בני נוער בישראל אשר במקרים רבים משתמשים בה להכפשה ולפגיעה בבני נוער אחרים”, צוטטה לוי-אבקסיס באתר ‘דה-מארקר’.
בעוד שלא ניתן להתעלם מאינטרסים כאלה או אחרים המשפיעים על חנויות האפליקציות לאשר יישום אחד ולדחות אחר, נראה שרבים יסכימו שמדיניות כזו או אחרת צריכה להכתיב את כללי השימוש בפלטפורמה כה רחבה. הפרטיות האישית שלנו, ביטחון ילדינו ופעילותו התקינה של המכשיר שלנו – על כל אלה מנסות החברות להגן, ומן הצד השני מאפשרות למפתחים רבים להפיץ לכל את יצירותיהם. “סך הכל הם עובדים יפה”, מסכם אחד המפתחים. “אם אתה בראש שלהם הם עובדים יפה”.
אך איפה עובר הגבול? האם חנויות היישומים דואגות להגן יותר על האינטרסים שלהן? או שדווקא ההגנה על המשתמשים עומדת בראש סדר העדיפויות שלהן? ואולי מבחינת החברות, גם אינטרסים שיווקיים הם בגדר הגנה על הלקוחות.
התמונה באדיבות Shuttersotck
הכתבה פורסמה לראשונה באתר נקסטר מבית מאקו