שוק הטאבלטים שנמצא מתחת לקו של 1,000 ש”ח מורכב ברובו מטאבלטים בגדלים של עד 8 אינץ’. זהו תחום שהפך מאוד צפוף לאחרונה, שוק שבו ניתן למצוא את השחקניות הראשיות של תחום המחשוב לצד הרבה מאוד מותגים סיניים וגם מותגי מדבקה, וניתן למצוא בו טאבלט עבור כל נקודת מחיר כמעט עד 300 ש”ח ואולי אפילו כבר פחות. זהו גם התחום בו מתרכזות הרבה מאוד מכירות של טאבלטים מבוססי אנדרואיד (Android) שמספקות למערכת ההפעלה את הזינוק למעלה בתחרות הסמויה פחות והגלויה יותר מול ה-iPad-ים של אפל (Apple) ונניח שגם מול חלונות 8 של מיקרוסופט (Microsoft).
בישראל התחרות בתחום הזה אפילו קשה יותר. הרבה מאוד יבואנים שמתעסקים בתחום המחשוב והאביזרים למדו שקל מאוד לגשת ליצרנית ODM סינית ולבנות מותג משל עצמך, שמאפשר לך למכור טאבלטים במחירים נמוכים במיוחד – ב-IDC כבר התייחסו אליהם כ-‘טאבלטים של תחנות דלק’. אחד המאפיינים של הטאבלטים הללו, מעבר לתג המחיר, הוא שרובם אינם, איך נגדיר זאת, ‘סובלים’ מרמת גימור גבוהה במיוחד. העיצוב שלהם פשוט יחסית, והחומר השולט בהם הוא פלסטיק פשוט ופשוט למראה, בדרך כלל בצבע שחור מבריק.
בתוך כל הערימה הזו, ה-Slate7, טאבלט האנדרואיד הראשון של HP, בולט מייד. כן, גם בכלל תג המחיר שממקם אותו בקצה העליון של הטאבלטים הזולים, אבל ממש לא רק בגלל זה. ההבדל העיקרי שלו הוא המראה החיצוני: לעומת רוב הטאבלטים שמוצעים בתחום הזה הוא נראה יוקרתי, אמין וגם הרבה יותר טוב. הוא אמנם לא יכול להגיע לגמר בשום התמודדות במדדים כמו עובי ומשקל, אבל בכל מה שקשור לעיצוב, הוא יכול לתת תחרות גם לטאבלטים הרבה יותר יקרים.
מבט מסביב: הגב של ה-Slate7 מיוצר גם הוא מפלסטיק, אבל זהו פלסטיק איכותי שמעורבב בו גומי ושההשקעה בו ניכרת. הוא נראה טוב, הוא מרגיש טוב ונוח מאוד למגע. השילוב של סמל החברה בחלק העליון, בתצורה מבריקה כמו מראה, מקנה לו תוספת של יוקרתיות כלשהי. גם השימוש בצבע אפור במקום בשחור המסורתי מוסיף לטאבלט נקודות זכות, ובדגם שמצויד בגב בצבע אדום/בורדו, אפילו יותר. עוד יתרון של השימוש בפלסטיק האיכותי הזה הוא שאין לחשוש מהשארת טביעות אצבע על גב המכשיר. הן אולי שם, אבל גם אם כן, לא מבחינים בהן.
המצלמה האחורית ממוקמת ממש בפינה השמאלית העליונה של גב הטאבלט, בתוך הגבהה קלה. בדרך כלל היינו אומרים שזה דורש תשומת לב מצד המשתמשים בעת הנחת הטאבלט על גבו, אבל העדשה עצמה נמצאת פנימה יותר ויש גם טבעת מתכת פנימית שמשמשת להגנה נוספת.
פס מתכת עבה מקיף את המכשיר מסביב. פס זה מוסיף להרגשת האמינות של ה-Slate7 וגם למראה שלו. כפתור ההפעלה ממוקם למעלה, בצד ימין, כשמשמאל לו אפשר למצוא את חריץ ה-microSD, את המיקרופון ואת יציאת האוזניות שמשמשת גם למיקרופון חיצוני ומשתמשת, כמו הרמקולים הסטריאופוניים שממוקמים בתחתית המכשיר משני צידי חיבור ה-microUSB, בטכנולוגיה של beats audio. השימוש בטכנולוגיה הזו, והאיכות הגבוהה של הרמקולים שמפתיעים גם בעוצמתם, הוא אינו דבר שכיח בתחום הזה של שוק הטאבלטים, וזו עוד נקודת זכות שעומדת לטובת ה-Slate7 במלחמתו מול הטאבלטים האחרים על המכירות. כפתור השליטה בעוצמת הקול ממוקם בצד ימין, יחסית קרוב לפינה המעוגלת.
שימושיות: כפי שכבר כתבנו לעיל המכסה האחורי של הטאבלט מספק הרגשה טובה בעת שמחזיקים אותו ביד, ובזכות מידותיו של המכשיר אפשר להחזיק אותו ביד אחת בנוחות, מבלי חשש שהוא יחליק מהיד בגלל זיעה או כל סיבה אחרת.
מבחינת עבודה שוטפת, הופתענו אפילו קצת לטובה, וכן בגלל מחירו של המכשיר ומיצובו. הוא הגיב מצוין לכל נגיעה שלנו, היישומים הופעלו מייד ללא כל השתהות מיותרת, וגם הגלישה באינטרנט הייתה חלקה יחסית. זה בא לידי ביטוי אפילו בעת שימוש ביישומים כבדים גרפית, כמו לדוגמה בעת שיטוט ברחובות העיר עם Google Street View. המעברים בוצעו באופן חלק, בלי השתהות, והתמונות בעת התנועה הופיעו כמעט באופן מיידי, וזאת למרות שהטאבלט הזה לא מצויד ב-GPS – כן, תמיד ששולחים לשוק מוצר מוכוון מחיר רק צריך למצוא את עיגולי הפינות.
עיגולי הפינות מופיעים גם בהיבט של התצוגה. מעבר להסתפקות ברזולוציה כמעט מינימלית בשיעור של 1,024×600 פיקסלים, הרזולוציה אותה אנו זוכרים (כעת) בחיבה מסוימת מתקופת מחשבי הנטבוק, יש בעיה גם בזוויות הראייה. בעצם, אנחנו לא יודעים אם מדובר בזוויות ראייה או ביותר מדי השתקפות. כך או כך, כשמטים את המסך ומנסים להביט אליו מהצד, בערך ממחצית המסך והלאה כמעט ולא רואים כלום, רק משהו מבריק מזכוכית. ולא, זה לא קורה רק בחוץ באור שמש.
כמו כן התאכזבנו מיישום המצלמה שהוא אחד הפשוטים והפשטניים ביותר שנתקלנו מאז שהתחלנו לבדוק מכשירים מבוססי אנדרואיד, וזאת מעבר לכך שמדובר במצלמה אחורית בגודל של 3 מגה-פיקסלים בלבד. אם לא מוותרים על מצלמה אחורית, אז שכבר יהיה אפשר לבחור בין כמה סצנות, ושההגדרות יאפשרו לשלוט ביותר מאשר איזון הלבן בלבד. אמנם הצלחנו לחלץ מהמצלמה כמה תמונות יחסית טובות בצילומים מקרוב, אבל גם אז ניתן היה להבחין בקצת מריחה בין גוונים של אותו צבע, וכן בכך שהצבעים קצת בהירים מדי לעומת המקור. בעת צילום פנורמה התייאשנו לאחר כמה ניסיונות. יצא מטושטש ולא מספיק מחובר פעם אחר פעם.
מבחינת משחקים וצפייה בסרטי וידאו לא נתקלנו בבעיה מיוחדת, כמובן במגבלות הרזולוציה הקיימת. על השמע המפתיע לטובה כבר סיפרנו לעיל. מבחינת התחממות בגזרות השונות של המכשיר, ה-Slate7 הפתיע לטובה בטמפרטורה נוחה גם תחת מאמצים כבדים וארוכים שבטאבלטים מסוימים גורמים להתחממות לא נעימה. אולי ההימנעות מדקיקות תחרותית גם מסייעת לפיזור טוב יותר של חום המעבד? אולי שילוב החומרים של הגב? לא ממש ברור, ברורה רק התוצאה הסופית.
ה-Slate7, שמבוסס על גרסה 4.1.1 של אנדרואיד (Android), מגיע עם כפתורי שליטה וירטואליים, או כפתורי תוכנה, מעבר לכפתור ההפעלה/כיבוי וכפתור השליטה בעוצמת הקול. זה אומר שמקצת מהמסך הולך לאיבוד לטובת השארת מקום לשלושה כפתורים: כפתור שמציג את כל היישומים הפתוחים, כ]פתור הבית וכפתור החזרה. כפתור ההגדרות, באופן מאוד לא נוח, ממקום בפס ההתראות לצידו של כפתור אפשור/ביטול סיבוב התצמוגה והתאריך והשעה שממוקמים כמעט בצד שמאל. זה אומר שכל כפתורי הבקרה אינם, וכדי שיהיו נגישים באופן ישיר צריך למקם את הווידג’ט שלהם במסך הראשי. בסך הכל יש חמישה מסכי בית מוגדרים וקבועים.
קצת טכנולוגיה: בלב המערכת על שבב של ה-Slate7 נמצא מעבד כפול ליבות המבוסס על ה-Cortex-A9 של ARM במהירות מרבית של 1.6 ג’יגה-הרץ ומהירות מינימלית של 250 מגה-הרץ. השבב הגרפי הוא ה-Mali-400 MP של ARM, הדור השני של השבבים הגרפיים שהיא הציעה. על פניו, וגם בפועל, מדובר בשילוב שאמור להספיק לכל הצרכים, במיוחד לאור הרזולוציה הנמוכה יחסית של המסך.
הטאבלט מגיע עם 1 ג’יגה-בייט זיכרון RAM ו-8 ג’יגה-בייט זיכרון פנימי (ברכיב ה-eMMc שלו). את זיכרון האחסון ניתן להרחיב בעוד 32 ג’יגה-בייט באמצעות כרטיס microSD. הוא תומך ב-WiFi בתקני 802.11b/g/n ובבלוטות’ 2.1 בלבד (עוד עיגול פינות קטן).
סוללת ה-2,000mAh אמורה, לפי החברה, להספיק ל-5 שעות ניגון סרטי וידאו. בשימוש רגיל אפשר בהחלט להגיע ליום עבודה שלם בלי כל צורך בטעינה, וזאת כשאנחנו בזמן הבדיקות שלנו לא נותנים לטאבלט לכבות את המסך כל כך מהר, כנהוג בדרך כלל בהגדרות ברירת המחדל של הטלפונים והטאבלטים של ימינו.
הטאבלט, כפי שבטח כבר הבנתם היטב מהפתיחה של הסקירה הזו, אינו דק. עוביו 10.7 מ”מ. אורכו 197 מ”מ ורוחבו 116 מ”מ. מידות אלו יחד עם פס המתכת שמקיף את המכשיר תורמים למשקל של 370 גרם, שכן, הוא קצת גבוה לטאבלטים מסוגו – אבל זה היה כמעט ברור מאליו לאור העובדה שכבר מהרגע הראשון מורגש הכיוון של HP להעניק לטאבלט הרגשה של אמינות ומוצקות על חשבון דוגמנות.
מבחנים: מבחינת מבחני ביצועים הגענו די מהר למסקנה שה-Slate7 מתמקם בדיוק בהתאם לרצועת המחיר שלו: טוב יותר מהטאבלטים הנמוכים באמת בשוק, אבל פחות מהטאבלטים היקרים יותר, גם כאלה שמגיעים עם מסך די דומה לשלו. כך, לדוגמה, במבחן ה-Metal של Vellamo הוא הגיע לציון של 509 נקודות, קצת פחות מה-Tab 3 בגודל 8 אינץ’ של סמסונג (Samsung) שמצויד במעבד Exynos 4212 במהירות 1.5 ג’יגה-הרץ ומצויד ביותר זיכרון עבודה וזיכרון אחסון. בצד השני, מול ה-397 נקודות של ה-Memo Pad ME172V של אסוס (Asus) מדובר בציון יוצא מן הכלל.
ה-Slate7 היה טוב יותר גם מה-FZ-A1 הקשיח של פנסוניק (Panasonic). במבחן Quadrant Standard Edition הוא הגיע ל-4,269 נקודות מול ה-1,630 של מכונת הברזל, אך במבחן זה גם ניתן היה לראות פער ענק מול מכשירי הקו הראשון, כמו ה-Xperia Tablet Z של סוני (Sony) שהשיג במבחן הזה 7,844 נקודות.
במבחנים הגרפיים שלנו התוצאות היו דומות, ובאיכות בינונית . במבחן Epic Citadel הגיע הטאבלט מבית HP ל-42.3 פריימים לשנייה, תוצאה מראה שבהחלט ניתן לשחק בו משחקים כבדים עם תלת-ממד שמבוססים על OpenGL. במבחן ה-3DMark של Futuremark השיג ה-Slate7 תוצאה נאה בהחלט של 2,857 נקודות, שהייתה אפילו טובה יותר מזו של ה-Tab 3 שהגיע ל-2,360 נקודות, רך ברזולוציה גבוהה יותר של 1,280×800 פיקסלים.
וידאו: טאבלט ה-Slate 7 מוצג לראשונה בתערוכה בברצלונה
הסקת מסקנות: אז בסופו של דבר מה אפשר לומר על ה-Slate7? הוא לא בשבילכם אם אתם מחפשים מכשיר עתיר ביצועים. אבל אם אתם מחפשים טאבלט חזק במיוחד, אתם גם לא תגיעו לחפש אותו בתחום המחירים בו ממוקם המכשיר הזה מבית HP, של מתחת ל-250 דולרים במונחים של מטבע ישראלי. בתחום הזה, מבחינת תג מחיר, ה-Slate7 נמצא במקום יחסית גבוה, הרחק מקבוצת המכשירים שנמכרים במחצית ממחירו, ובצדק. האיכות, האמינות, הקשיחות והאחריות שהוא מציע מצדיקים בפני עצמם את הפער הזה.
באם הוא יכול לשמש כטאבלט היחיד שלכם בבית? שוב, השאלה היא למה אתם זקוקים, או יותר נכון, מה אתם רוצים. אי אפשר להתעלם מעיגולי הפינות אם מגיעים אליהן: ה-GPS, הבלוטות’ בגרסה 2.1, הרזולוציה הנמוכה יחסית של המסך והמצלמות הלא ממש מרשימות. אבל שוב, אם מחפשים מכשיר שמציע את כל אלה באיכות עדכנית, כבכר מגיעים לסביבות מחיר גבוהות יותר בכ-50 דולרים לפחות.
אם אתם מחפשים טאבלט שני לילדים, או טאבלט לצורך גלישה, קריאת דואר, ספרים וגם קצת משחקים, ואתם מעוניינים במסך קטן של 7 אינץ’, והרזולוציה לא ממש מעניינת אתכם כל עוד אתם רואים טוב, אז כן, יש ל-Slate7 מה למכור, עם ביצועים בהחלט סבירים ועם זמן סוללה לא רע בכלל. המוצקות ואיכות החומרים ממנו הוא מיוצר, והעיצוב הכללי שלו, הם במקרה הזה נקודות חשובות שצריך להעניק לו כזכות.
פורסם לראשונה באתר THspot
פראייר מי שקונה..
יש היום. 2013 7 nexus או הקינדל פייר HDX
עם מעבדים עוצמתיים בתג מחיר של 230$ (!!!!!!)
לא אהבתי
מה רע בזה האנדרואיד נקי בלי החרא של כל סמסונג ושל סוני
הוא לא דיבר על הממשקים