לפני קצת יותר משנתיים הושק בחגיגיות רבה אתר Data.gov.il שנועד לאגד מאגרי מידע רבים החיוניים לתועלת הציבור. האתר, שהשקתו מיישמת את מדיניות הממשלה בדבר חופש המידע, אמנם התרחב במרוצת הזמן, וכיום ניתן למצוא בו מאגרי מידע ממשלתיים בנושאים שונים, כדוגמת לוחות זמנים ומידע גיאוגרפי על התחבורה הציבורית בישראל, מאגר השאלות למבחן הנהיגה העיוני (התאוריה), מאגר מיקומן של האנטנות הסלולריות ועוד מאגרים רבים ומגוונים. אך עולה השאלה עד כמה מפתחים פרטיים עושים בו שימוש לרווחת הכלל? אם בוחנים את כמות האפליקציות ואת אתרי האינטרנט שעושים שימוש במאגרי המידע הללו, מגלים כי היוזמה אמנם ברוכה, אך בהשוואה לשימוש שעושות מדינות אחרות במאגרי מידע ממשלתיים – יש לנו עוד מה ללמוד.
הכל מתחיל ב-API
יתכן כי רבים מכירים את אפליקציית Moovit, שמספקת למשתמשים את זמני ההגעה של התחבורה הציבורית בזמן אמת. אפליקציה פחות מוכרת היא אפליקציית telobike, שתסייע לכם באיתור תחנות שירות האופניים התל-אביבי “תל אופן”, ושתיהן הן רק דוגמאות לשימוש במאגרי מידע ציבוריים המסופקים לציבור על ידי הרשויות באמצעות ממשק API.
Application Programming Interface, או בקיצור API, הוא בעצם הכינוי הטכנולוגי המקובל לערכת קוד מוכנה הכוללת את המידע הבסיסי הנדרש למתכנת מבלי שיצטרך לכתוב אותו מחדש. מפתחי שירותים רבים משחררים ממשקי API בכדי שמתכנתים יטמיעו אותם ביישומים עצמאיים ובכך מרוויחים שני הצדדים: ספקי השירות המקורי מרוויחים הפצה ושימוש נוספים בשירות, בעוד שהמתכנת מתרכז בבניית הממשק שבו יוצגו הנתונים, ולא מבזבז זמן על הדרך להשיגם.
כחלק מיוזמת הממשלה לקידום השקיפות והנגשת מידע ממשלתי אמין לתועלת הציבור, הוקם לפני מספר שנים מערך “ממשל זמין” הכולל שירותים רבים, כדוגמת מערך תשלומים מקוון, הנגשת אתרי אינטרנט לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים וגם הקמת אתר אינטרנט שיאגד מאגרי מידע ממשלתיים שהשימוש בהם יכול לסייע רבות לכלל האזרחים. כל אלה פותחו מתוקף חוק חופש המידע שנכנס לתוקפו בשנת 1999 ונועד להנהיג שקיפות באשר לפעולות הרשויות הציבוריות.
עם הקמת אתר Data.gov.il היה מצופה כי מפתחים רבים יעשו שימוש במאגרי המידע שבו ושנזכה לראות אפליקציות רבות המרכזות עבורנו מידע ממשלתי חיוני, אך לא כך הדבר. נכון להיום מעט מאוד יישומים עושים שימוש במידע הזה ונשאלת השאלה מדוע?
אחת הטענות שעלתה עם פתיחת המאגר היא שבבסיסה היוזמה מבורכת, אם כי דרושים עדיין משאבים רבים כדי לרכז את המידע ולהנגישו לציבור באמצעות אתר או אפליקציה. בתחקיר שערך עומר כביר בבלוג כביריזם צוטט מנכ”ל Moovit, שנקראה אז חברת TranzMate, ניר ארז: ” ‘אחרי שהגענו למצב שבו יש מידע סטטי של התחבורה הציבורית, ובשלב של הפעימה השנייה של רפורמת התחבורה הציבורית, כיוון שהיה חסך במידע, פנינו למשרד התחבורה שאפשר לנו לקבל את המידע לגבי גוש דן. הוא הביא לנו את המידע באקסלים, לא פורמט שמפתח חולם עליו, והיינו צריכים ליצור כלים שימירו את המידע לסטנדרטים בינלאומיים. אחרי שפיתחנו את האפליקציה והדגמנו אותה לכמה אנשים במשרד התחבורה הם הסכימו לשתף ולהעביר מידע הארצי בצורה קבועה, אבל עדיין בפורמט אקסל ורק קווי אוטובוסים’. את המידע על אמצעי התחבורה האחרים – רכבת, רכבת קלה, ובעיקר קווי מוניות שירות אוספים – עובדי החברה באופן ידני”.
גם במהלך מבצע “צוק איתן” התוודענו לשלל אפליקציות “צבע אדום” שמטרתן להתריע מפני נפילות רקטות באזורי ישוב שונים בישראל. אך מהו מקור המידע עליו מסתמכים היישומים הללו? ברוח ה”ממשל הזמין” הנחנו שמדובר ב-API שמספק פיקוד העורף, אך לא כך הדבר, ומדובר בפיתוחים של מפתחים עצמאיים הנשענים על ההתרעות המפורסמות אך ורק באתר פיקוד העורף. המפתחים צריכים להשקיע משאבים ב”לכידת” המידע מהאתר ובהפצתו דרך האפליקציות. יש לציין כי פיקוד העורף עומל על פיתוח מערכת התרעה דרך הרשת הסלולרית ודרך אפליקציה ייעודית. על פי הדיווחים פיתוח זה נמשך כבר שנתיים, הושקעו בו כ-400 מיליון ש”ח אך הוא אינו עובד בשלמותו ואפליקציית iOref, האפליקציה הרשמית של פיקוד העורף, עדיין לא מופיעה בחנויות האפליקציות.
פעילות נוספת שמוכיחה את חשיבות מאגרי המידע הממשלתיים מתבצעת בסדנא לידע ציבורי. מדובר בעמותה שנוסדה בשנת 2011, ששמה לעצמה מטרה לחשוף את כל המידע הציבורי באופן שיקל על אזרחים וארגונים להשיגם. לעמותה קיימים כמה כלים, ביניהם מערכת “כנסת פתוחה” שנועדה לסייע לציבור לעקוב אחר הפעילות הציבורית של נבחריו, וכלי “תקציב פתוח” שריכז את כל נתוני תקציב המדינה משנת 1992 ל-API אחד.
על רשויות מקומיות וחופש המידע
גם מהרשויות המקומיות מצופה שתירתמנה למאמץ חופש המידע. הדרישה הבסיסית מהן היא לפרסם דו”חות ומאזנים מעודכנים בצורה מקוונות, אך עיריית תל אביב-יפו הגדילה לעשות וערכה בראשית 2013 תחרות לפיתוח אפליקציות על פי מאגרי המידע המקוונים שהיא מפרסמת. נכון להיום אפשר למצוא באתר עיריית ת”א 15 מערכי מידע, כדוגמת רשימת הרחובות והשכונות שבעיר, מרפאות, פינות לשחרור כלבים, מתקני כושר, ספריות, חניונים ציבוריים ופינות לשחרור כלבים.
בהשוואה לעולם: המצב לא גרוע, אך דורש שיפור
אז עד כמה המצב גרוע? נאמר זאת כך: על פי מדד בין-לאומי הבוחן את פתיחות המידע ברחבי העולם, ושנערך בשנת 2013, דורגנו במקום ה-15 מבין 70 המדינות שנבדקו. אם ננתח את קטגוריות המידע החופשי נגלה כי לוחות הזמנים של התחבורה הציבורית, פרסום תקציב הממשלה ותוצאות הבחירות – כולם קיבלו ציון של 70%. בשימוש בתקציב הממשל (5%) ברישום חברות (30%) ובחקיקה (45%) – יש לנו עוד מה להשתפר.
דו”ח אחר בחן גם את מדדי המוכנות, ההטמעה, ההשפעה ואיכות המידע. מתוך 77 מדינות שנבדקו, דורגה ישראל במקום ה-18 בעולם בשנת 2013, ובמקום הראשון במזרח התיכון. מבחינת איכות הנתונים דורגה ישראל במקום ה-17 עם ציון של 65.
מעבר לים מגיעים רעיונות נוספים לשימוש במאגרי המידע הפתוחים:
אפליקציית Bike Hub מסייעת למבקרים בלונדון, שבבריטניה לתכנן מסלול לטיול אופניים בעיר. אלו המעוניינים בכך יוכלו להשתמש בשירותי הניווט הקולי שמספקת האפליקציה. הרוכבים יאהבו במיוחד את שירות הניווט באמצעות התראות רטט שתחסוכנה את הצורך להביט במסך הנייד. ניתן גם למפות את חנויות האופניים הקרובות. כמובן שהשירות מתבסס על פרויקט מאגרי המידע הציבוריים בבריטניה ועל “חכמת ההמונים” – עדכוני המפות והאינפורמציה הנוספת מצד המשתמשים.
שירות FlyOnTime האינטרנטי מבוסס על סטטיסטיקות בנוגע לנתוני ההמראות בשדות התעופה השונים שבארה”ב. מתוקף סידורי האבטחה הקפדניים, נרשמו שם עיכובים רבים בהמראות. אם אתם מעוניים לתכנן היטב את מסלולי הטיסה שלכם, ודאי תמצאו באתר הבא כשימושי ומועיל.
קצת חינוך לא יזיק: אתר Sage, המבוסס גם הוא על מאגר מידע ממשלתיים, מסייע להורים לחפש בית ספר עבור ילדיהם בעיר ניו יורק. בתי הספר יוצגו למשתמש ביחס למיקומו, וכן יוצג מידע נוסף בדבר ממוצע הציונים של התלמידים, התפלגות אתנית של הילדים ועוד. גם שוחרי ההשכלה הגבוהה לא יצאו נפסדים: שירות College Navigator יכוון אתכם לאקדמיה המתאימה בדיוק עבורכם מבין 7,000 מוסדות להשכלה גבוהה בארה”ב.
לסיכום, נראה כי ביחס לעולם מצבנו לא כל כך גרוע, וכי ליוזמת “הממשל הזמין” ישנו פוטנציאל הן בפן הכלכלי והן בפן השירותי. בעבר מרבית המאגרים היו מבוססים על קבצי אקסל, דבר שמקשה על עבודת המפתחים. כיום ניתן לראות מאגרים בתצורות יותר מגוונות, אך נדרש שהשיפור באופן הטכנולוגי שבו מוצגים הנתונים יהיה רוחבי ואחיד. כמו כן, דרושה מודעות רבה יותר לחשיבות המאגר, הן מצד הרשויות, המפתחים וגם המשתמשים. קומץ הדוגמאות שהובאו מן העולם רק פותחות צוהר לאופן בו המאגרים הממשלתיים יכולים לתרום לתחומים רבים.
מהמערך לממשל זמין נמסר כי “האחריות על פרסום המאגרים עצמם היא של משרדי הממשלה השונים ואנו מעודדים אותם לפרסם בפורמטים הנוחים יותר למפתחים. לא תמיד זה מתבצע או מתאפשר לצערנו”. עוד נמסר כי “הפיכת מאגר לאפליקציה בדרך כלל תלויה באיכות המאגר (מבחינת הפורמט, ואיכות הנתונים) והנושא של המאגר. ככל שיפורסמו מאגרים איכותיים – יפותחו עבורם אפליקציות. אנו משקיעים את המאמצים בשיפור האיכות והכמות של המאגרים ובשמירה על קשר עם קהילת המפתחים להבנת הדרישות שלהם”.
ועם כל זאת אין לשכוח כי מרבית הרעיונות מגיעים מ”חכמת ההמונים”. אז מה דעתכם? יש לכם רעיונות לאפליקציות המבוססות על מידע ממשלתי?
פורסם לראשונה באתר Nexter
כתבה נהדרת!
תודה רבה :-)
אגב, הדוגמה “פינות לשחרור כלבים” מופיעה פעמיים תחת “על רשויות מקומיות וחופש המידע”.
מכמה אפשר לצפות ממדינה שרוב אתריה לא פועלים בדפדפנים שהם לא אקספלורר, שלא לדבר על אתר המותאם למובייל כי זה כבר יגרום לי לבכות.
אפילו דברים בסיסים, כמו פרסום לוח זמנים של קווים בתחנת האוטובוס לא עושים פה, רק שמים שלט קטן וצהוב עם מספר הקווים העוברים בו (לא שהשלט מעודכן בכלל), ללא שום מפה, שום הכוון, שום הסבר, שום שעון, שום לו”ז, אז אפליקציות כמו moovit בתחבורה הציבורית בישראל הן פשוט נס.
האם בדקת לאחרונה? אילו אתרי ממשל לא עובדים בדפדפנים אחרים מאקספלורר?
פשוט בושה, כל פעם שאולים את פיקוד העורף על אפלקציית צבע אדום, והוא בתגובה בשלבי פיתוח מתקדמים…
אם הם לא יכולים שישלמו למפתחים העצמאיים…