לצערנו, לא רבים משחקי המירוצים הטובים בדור הקונסולות הנוכחי, בטח שלא בהשוואה למשחקי היריות מגוף ראשון רוויי הדם והאקשן הבלתי פוסק. בשעה שהייתה המלכה הבלתי מעורערת של הכבישים עם משחקים כגון Need for Speed Underground 1/2, Need for Speed Carbon ו-Need for Speed Most Wanted (גרסאת 2005), נראה ש-EA כבר אבדה את היכולות עם קונסולות הדור הנוכחי. מזפזפת בין אספלט של מסלול לזה של הרחובות, משחק טוב פה, אחד פחות טוב שם, ביקורות שלעתים מכריזות על החזרה הרשמית של החברה לשוק המירוצים ולעיתים קוטלות עד היסוד את הסדרה שכבר מצתה את עצמה. ומה איתנו, השחקנים? ובכן, מאכזב לומר שאחד ממשחקי המירוצים היחידים שהצליחו להימכר היטב בדור הקונסולות הנוכחי, לצד ביקורות משבחות פעם אחר פעם – זו סדרת המירוצים של מריו לקונסולת ה-Wii של נינטנדו, שאת שמה אני מתבייש להזכיר בהקשר זה.

אבל אל דאגה, יש מושיע. אם אתם חובבי מירוצים, אין סיכוי שלא שמעתם, לפחות פעם אחת, את השם Codemasters. נראה שזו החברה היחידה שיודעת לפתח משחקי מירוצים טובים ואיכותיים לדור הנוכחי. היא נכנסה לפני כמה שנים לשוק עם DIRT, משחק מירוצי שטח וראלי מצויי, ו-GRID, משחק מירוצי אספלט טוב לא פחות. על אף שנראה היה כי GRID הצליח מעל המצופה וכי משחק ברמתו מגיע אחת לתקופה, החליטה החברה דווקא לזנוח אותו שעה שפיתחה ארבעה משחקי DIRT, כאשר בחלקם גם קיבלנו טעימה קטנה מהאספלט של הכביש ולא רק עפר. כעת, חוזרת החברה למסלולי המירוצים ולרחוב, ומוכיחה לנו שהנוסחה הישנה, עם קצת שיפורים ותבלינים, עדיין עובדת – ועובדת טוב.

כסף זה לחלשים
כבר במסך הראשון ניתן להבחין שמדובר במשחק של Codemasters. תחילה מקבל אותנו הסוכן שלנו, פטריק שמו, עם נאום פתיחה יפה – קצר וקולע. פטריק יהיה הסוכן שלנו, זה שיעודד אותנו בשעת המירוץ ויסביר לנו לקראת מה אנחנו הולכים בתפריטים, והוא עושה את עבודתו נאמנה. למעשה, הייתי לוקח אותו כעורך הדין האישי שלי, אבל הוא… איך לומר את זה? וירטואלי מדי. אחרי כמה מילים מפטריק, אותו שומעים בלבד אך לא רואים, צריך לספק כמה פרטים בסיסיים, כגון שם ושם משפחה, אותם נראה כמה וכמה פעמים במהלך המשחק. לאחר מכן, צריך לבחור שם או כינוי בו פטריק ישתמש כשידבר איתנו. יש ברשימה שמות של גברים ונשים כאחד, ואפילו כמה שמות אותם ניתן למצוא בארץ, כגון "אהרון", אך את רוב השמות הישראלים הטיפוסיים לא תוכלו למצוא שם (את שמי, לדוגמה, לא מצאתי), רק כאלו שמופיעים בתנ"ך או נפוצים באמריקה ובאירופה. ניתן גם לבחור כינוי, כמו Boss ,Ace או Dude, למי שלא מצליח למצוא את שמו ברשימה. מיד לאחר מכן נצטרך לבחור מדינה, שדגלה יופיע לצד השם שלנו בטבלת המנצחים. ישראל, כמובן, לא נמצאת שם, והממלכה המאוחדת (בריטניה) היא ברירת המחדל, אלא אם כן תבחרו מדינה אחרת. זה הזמן להפעיל את הדמיון (ואת הפנטזיות), כי בכל זאת אי אפשר להתקדם מבלי לבחור מדינה כלשהי מהרשימה, ככה שאם חלמתם על חופשה מפנקת בברזיל – זה, כנראה, הכי קרוב שתגיעו.

כמה משפטים וסרטון פתיחה קצר והמטרה ברורה. באופן משונה ביותר, לא משחקים הפעם בשביל כסף. לא צריך להתקדם במעלה הרשימה השחורה או להרשים את הבוס של המאפיה. כאן משחקים בשביל מעריצים – נטו. ככל שמתקדמים בקריירה, עוד ועוד נותני חסויות ירצו להעניק' חסויות ושלוגו החברה שלהם יופיע על המכונית. דברים אלו מוסיפים עוד מעריצים אם מצליחים לעמוד באתגרים אותם נותני החסות מציבים. המשחק יוצר תחושה אמינה ומציאותית של הפיכה ל-"סלב" מנהג מירוצים קטן ופשוט. מותגים כגון YouTube או ESPN מוצגים שם באופן ברור, חד וחלק. כך, לדוגמה, ככל שמתקדמים בסולם המעריצים מתחילים לראות סרטוני ביניים של השדרים האמיתיים של ESPN, שהופקו, בוימו וצולמו במיוחד למשחק, מדברים על הדבר הגדול הבא בתחום המירוצים. נראה אנשים שמחפשים אותנו ביוטיוב, ושולחים הודעות עם תוכן שקשור אלינו. פעמים רבות נראה את השם שלנו מופיע על כתבי עיתונים או בהודעות אישיות שאנשים מעבירים בניהם, כגון Avihay Eliyahu is the next big thing!, וכדומה. כל זה, יחד עם העידודים של פטריק והאנשים שמציפים את המוסך שלנו כדי לתת הצצה למכוניות שלנו, הופכים את החוויה למהנה ואמינה מתמיד.

הוסיפו אבנים למרגרינה
למרות ש-Codemasters לא מפתחים משחקים מציאותיים, ואף פעם לא התיימרו לעשות זאת, ב-GRID הראשון הייתה הרגשה שהשליטה במכונית קלה מדי. המכונית החליקה בנוחות והתנהגה יפה, דבר שגרע מעט מתחושת המשחק. ובכן, לא עוד. החברה לקחה את השליטה הנפלאה מהמשחק הקודם ושינתה אותה במעט כך שלא שהשחקן לא ירגיש שקשה לו מידי, מצד אחד, אך מצד שני היא לא קלה וסלחנית. המכוניות מרגישות שונות מאוד אחת מהשנייה, ונשמעות כך. החלטה אחת שנעשתה בחברה וכן מורידה קצת את אפקט המציאותיות של המשחק היא ההחלטה להוריד את זווית המצלמה ממושב הנהג. ניתן לבחור לראות את המתחרש מזווית מכסה המנוע או מקדמת המכונית (על הכביש), אך לראות את הידיים של הנהג אוחזות את ההגה כבר לא. לטענת החברה רק 5% מהשחקנים משתמשים בזווית זו כזווית המשחק העיקרית שלהם.

המשחק מציג מבחר רב של מכוניות – ממכוניות שרירים אמריקניות ועד ליפניות מחליקות או אירופאיות אקזוטיות. כמעט כולן פה. במשחק מצבי מירוצים רבים, כמה מוכרים וכמה חדשים. יש לציין שהחברה המציאה כאן כמה מצבי מירוצים מקוריים במיוחד ואפילו גאוניים, שגורמים לחשוב פעמיים לפני כל פנייה והופכים את המשחק לעמוק יותר מאשר לחיצה ארוכה על דוושת ההאצה מתחילת המסלול ועד סופו. כך, לדוגמה, תתקלו במירוצים רגילים שכוללים מספר הקפות קצוב, מרוצים מנקודה לנקודה, מרוצים מבוססי זמן ואפילו כאלו שמדיחים את המתחרה שנמצא במקום האחרון בכל 20 שניות – אך גם במירוצים שונים שלאו דווקא מתרכזים במי מגיע ראשון אל קו הסיום. קיים מרוץ, Endurance שמו, בו יש זמן קצוב ועל המתחרים לגמוע מרחק כמה שיותר גדול בזמן הזה, כאשר בצד ימין למעלה מוצג המרחק אותו עברנו במטרים. כמו כן קיים מירוץ בשם Overtake (עקיפה) בו נוסעות משאיות לאורך המסלול במהירות נמוכה ועלינו לעקוף אותן על מנת לצבור נקודות. ככל שנעקוף יותר משאיות ברצף, כך נזכה ליותר נקודות על כל עקיפה אך אם נתנגש בדפנות המסלול או באחת המשאיות, השילוב יתחיל מחדש. אין לתאר עד כמה המצב הזה משפר אתכם בתור נהגים. אחרי כמה פעמים בהן מנסים את השיטה הישנה של "אני אתן גז עד סוף המסלול, מכונית מהירה יותר תמיד מנצחת" ורואים שזה לא מצליח, מתחילים לחשוב על דרכים אחרות, ואז קורה הנס – מתחילים להאט לפני פניות, חושבים טוב טוב לפני שעוקפים, ולא מעזים להאיץ ולעקוף אפילו שזה ממש מפתה.

מוד נוסף ומשעשע שקיים במשחק הוא מוד בו אנחנו לא יודעים להיכן אנחנו נוסעים. שמים אותנו בתוך עיר, משם אפשר לדלות כמה מסלולי מירוץ אפשריים, ונותנים לנו להתחיל לנסוע. אין מפה, ואין לדעת מה מסתתר מאחורי הפנייה הבאה. יכול להיות שמדובר בפנייה חזקה, או שמא חלשה. יכול להיות שמיד אחרי הפנייה ימינה תבוא פנייה שמאלה – או אולי ישורת? דברים אלו מעוררים אצל הנהג את רגש ה"אני אלך על בטוח" הישראלי, מה שגורם בסופו של דבר להאטה לפני פניות וליישום המשפט "סוף מעשה במחשבה תחילה". כשחושבים על זה, GRID 2 יכול להיות המשחק שמחנך אותנו להיות נהגים טובים יותר ופראיים פחות.

מצב ה-Elimination בו בכל 20 שניות מודח המתחרה שנמצא במקום האחרון

כפי שכבר הזכרנו, המטרה במשחק היא לא כסף ולכן המכוניות מתקבלות בחינם עם ההתקדמות במשחק. בכמה פעמים במהלך הקריירה צריך לבחור במכונית אחת מבין שתיים להמשך המשחק. את זו שלא נבחרה ניתן להשיג בכל שלב באמצעות אתגר אותו צריך לעבור באמצעותה. אין לתאר עד כמה זה מצוין – כך יוצא שנוהגים בכל המכוניות שבמשחק: גם בזו שנבחרה וגם בזו שלא, כי יש צורך לספק הוכחה מאחורי ההגה שלה כדי לקבל אותה.

המשחק מתרחש בכמה וכמה ערים בעולם ועל פני סוגי מסלולים רבים: מסלול מירוצים אמיתי ומקצועי, רחוב שנחסם לתנועה לרגל האירוע, מורד/מעלה הר צפוף ומפותל. זה מעניק תחושה ממש מוכרת למי ששיחק בעבר ב-Need for Speed Carbon. המירוצים שמתרחשים בערים מובילים את הנהגים מפריז, פורטוגל, בריטניה וברצלונה, דרך החופים המדהימים של קליפורניה, שיקגו ומיאמי, עד לדובאי, הונג-קונג ויפן. לכל עיר מאפיינים משלה והערים שבמשחק מזכירות מאוד את הערים האמיתיות, כאשר הבניינים הגדולים נמצאים בדובאי והכיכרות הקלסיות והרחובות עמוסי הדגלים נמצאים דווקא באירופה. המשחק עושה עבודה מצוינת בכל מה שקשור להשאיר את השחקן מול המסך עוד קצת זמן, רק כדי לראות מה יהיה המירוץ הבא (בו, כמובן, נתפתה להשתתף).

לא נראה טוב כמו שהוא נשמע
GRID 2 נראה טוב, לא יותר ולא פחות. המפתחים עשו עבודה מעולה הן מבחינת תוכן והם מבחינת גרפיקה, והתוצאות בהתאם. החל מאפקטי תאורה של פנסי רחוב ועד לקרני שמש מלטפות – הכל נמצא כאן ונראה טוב. נציין לשבח את מערכת ההשתקפות, שעושה עבודה מצוינת בשיקוף העצים והשמיים על מכסה המנוע, דבר שגורם לעתים קרובות (במכוניות שלא כוללות ציורים על מכסה המנוע) לאיבוד שליטה בגלל חוסר וודאות לגבי הכיוון אליו פונה הרכב. ניתן לבחור את החברות שהלוגו שלהן יופיע על המכונית (נותני החסות כבר הוזכרו לעיל), וגם ניתן להוסיף קישוטים ולבצע התאמות אישיות במכונית – אם כי אפשרויות ההתאמה האישית לא רבות במיוחד.

המכוניות המתחרות נראות טוב, וגם סביבת המירוץ, בין אם זה מסלול סגור או הר. עם זאת יש קצת בעיות. זה מתחיל כאשר אחרי כמה מכות מכסה המנוע מתנתק ממקומו ומשאיר את המנוע, שדיי קל לראות שלא תוכנן כך שיראה יפה במבט מקרוב, חשוף. הוא נראה כמעין ריבוע מפוקסל, עלוב וחסר תשומת לב – וכאן נראה שאין מספיק תשומת הלב לפרטים הקטנים. גם הנופים שמציג המשחק, אלו שרחוקים יותר מסביבת התחרות, לא הכי משכנעים ונראים כמו פוסטר שהודבק על קיר עליו נתנו לילד בן 3 לצייר. בפרטים הטכניים של המכוניות המפתחים לא חסכו – מכוניות-על בהן הכנף האחורית נפתחת במהירות מסוימת תפתח גם פה, ותיסגר שיורדים מתחת למהירות זו. אחרי כמה התנגשויות שלדת המכונית מתעקמת, מה שתוקע לעתים את אחד הגלגלים לכיוון מסוים, בצעד מציאותי ביותר אך שנוא עד מוות על ידי כל חובב משחקי מירוצים, ואז המכונית נוטה לאותו כיוון.

אבל אין מה לדאוג, זה ניתן לתיקון – גם פה כללה החברה את אפשרות החזרה בזמן המוכרת שלה מה שמאפשר, ניחשתם נכון, לחזור בזמן. אם ביצעתם פניה לא נכון, האטתם בטעות או התנגשתם בקיר והמכונית נמעכה לכם – אפשר לחזור אחורה עד לנקודה המדויקת שתבחרו באמצעות לחיצת כפתור אחת. לדעתי מדובר ברמאות לכן לא השתמשתי באפשרות הזו, אך ניסיתי אותה כמה פעמים לצורך המבחן והיא עובדת יפה מאוד. אם לא תדעו לשלוט היטב במכונית שלכם, ייתכן ותצטרכו להשתמש באפשרות החזרה בזמן הרבה פעמים, כי מערכת ההרס במשחק עובדת שעות נוספות – המכוניות מתרסקות בצורה מציאותית ויפה וכמעט כל פניה יכולה להיות גורלית. משפשוף קל ששורט את הצבע ועד להתנגשות טוטלית, הכל נמצא פה. כאשר המכונית מגיעה למצב בו היא קרובה לסוף דרכה, המשחק מפעיל סימן שמאפשר להבין זאת, לחשב את הזמן הנותר לסוף המסלול ולחשוב האם להתחיל את המירוץ מהתחלה או לקחת סיכון ולהמשיך עם מכונית הרוסה.

אפקטים מדהימים
אפקטים מדהימים

מבחינת סאונד אפשר להתווכח, אך מה שטוב הוא שאין סיבה. מוזיקה, רעשי מנוע והדיבורים של פטריק – כל אלו ועוד עלולים בהחלט ליצור כאוס וחוסר ריכוז אצל חלק מהנהגים, אך בכל אלו ניתן לשלוט מההגדרות. ניתן להגביר ולהנמיך את כל אחד מהקולות עד להתאמה מושלמת בה כל אחד יוצא מרוצה. אני, לדוגמה, לא יכול לסבול את זה שאני לא יכול לשמוע את רעש המנוע בגלל מוזיקה חזקה מדי, ולכן הנמכתי את עוצמת המוזיקה. עכשיו המנוע נשמע ברור וחלק, והוא נשמע טוב. גם מבחינת התאמה של הצליל למכונית עשו המפתחים עבודה מעולה, כאשר לכל מכונית צליל המנוע הייחודי שלה. פטריק, שעושה את העבודה שלו נאמנה, לא מדבר הרבה במהלך המירוץ. מעודד בתחילתו, נותן הערות כשצריך ומעדכן אותנו לגבי מצב המירוץ. אמנם המשפטים שלו חוזרים על עצמם, אך הוא לא מדבר הרבה ולכן אפשר לסלוח לו. את פטריק ניתן יותר לשמוע בתפריטים, שם הוא מסביר בצורה ברורה לגביי המצב שלנו במשחק. עוד כמה מירוצים יש להשלים, מה היעד הבא שלנו ומה חושבים עלינו בעולם – הכל פטריק יודע. מוזיקת התפריטים היא נעימה, כמעין מוזיקת מעליות אותה בקושי ניתן לשמוע, ומוזיקת המירוצים עצמם (ממה שהספקתי לשמוע לפני שהשתקתי אותה כמעט לגמרי) היא קצבית ורועשת יותר.

It's ON!
אחרי שמסיימים את הקריירה הארוכה (כמה ימים טובים, יכול לקחת שבועות), אפשר לקפוץ לרשת. שם, ניתן להיכנס ללובי, למצוא מירוץ ולחכות עד שיתחיל. דבר שאהבתי הוא האפשרות לראות אם השחקנים שנמצאים באותו חדר מתחרים כרגע או לא, מה שמונע כניסות מיותרות לחדרים. את החיפוש ניתן לסנן על פי סוג הרכבים וסוג המירוץ, ואפילו התמסורת – גיר ידני או אוטומטי? כאן, בשונה מאשר במצב בקריירה, ככל שמתקדמים מרוויחים כסף ואז ניתן לקנות מכוניות ולקשט אותן. השלבים הראשונים בקריירה לא כל כך קשים, מה שהופך את הצעדים הראשונים במשחק לרכים ונוחים, אך לא כך המצב ברשת. אם לא תסננו את החיפוש לחדרים עם סוג הרכב בו אתם משתמשים תמצאו את עצמכם מתחרים מול מפלצות סל"ד שלא ממש מעניין אותן אם אתם ברמה הראשונה או בשלושים. עוד חיסרון שקיים כמעט בכל משחק מירוצים ברשת, וקיים גם כאן, הוא נהגים שבאו להוציא את החשק מהמשחק ולאו דווקא להתחרות. אתם תפגשו אם תרצו ואם לא, ולא במקומות הכי צפויים: מאחורי הפניה מנסים להפיל אתכם או נוסעים לעברכם, נגד כיוון המסלול, במהירות של 300 קמ"ש בישורת האחרונה – אם תזוזו תאבדו שליטה ואם לא תזוזו תאבדו את הרכב. כך או כך, לא תחצו את קו הסיום, וחבל שעדיין קיימים שחקנים כאלו. בשל האזור בו אנחנו משחקים, לא הצלחנו למצוא שחקנים רבים, אך אם מתחברים בליבה של אירופה או באמריקה סבירות גבוהה שנמצא יותר חדרי משחק.

בנוסף, GRID 2, לראשונה מזה כמה שנים טובות, כולל מצב מסך מפוצל בו נחיתן לשחק עם עוד חבר שיושב על הספה לצידנו!

סעו לקנות, בזהירות
אם כך חברים, אני חושב שהמסקנה ברורה – GRID 2 הוא לא משחק שפוגשים בכל יום. מדובר במשחק מהיר, קצבי וסוחף, אך עם כך גם מאופק וסבלני, בתלות בנהג. הוא משחק שמבוסס על קצת יותר מטירוף אחר מהירות, ואני מרגיש שלקחתי איתי עוד משהו גם למשחקי מירוצים אחרים. עכשיו, כשתהיה לפני התלבטות האם להסתכן ולעקוף או להתאזר בסבלנות ולעבור את הפניה בשלום – אני לא אמהר ללחוץ על דוושת הגז. שלא תטעו – לא מדובר במשחק מושלם, כלל לא, אך החסרונות שלו מתגמדים כל כך ליד היתרונות שלו עד כדי כך שבקושי ניתן לשים לב אליהם. זמני טעינה ארוכים מעט, כמה חסרונות בריבוי המשתתפים ומתחרים שלעתים יכולים להטריף את הדעת – כל אלו לא מספיקים כדי לקחת מ-GRID 2 את תואר משחק המירוצים הכי טוב של השנה, ושל דור הקונסולות הנוכחי. למעשה, אני לא מצליח לחשוב על הרבה משחקי מירוצים חווייתיים כל כך (ואני חובב הגה ומשחקי מירוצים מושבע מגיל 3) כמו GRID 2. אני חושב שזה בדיוק הזמן לבקש מאבא כסף לספרי לימוד לשנה החדשה.

 

המשחק נבחן בגרסת PlayStation 3 והוא זמין גם למחשב ול-Xbox 360.

בואו לדון על המשחק ועל הסקירה בקהילות!

 

שתף:
-פרסומת-
חייל בשירות סדיר, גר באזור השרון אבל בקושי רואה את הבית. חובב טכנולוגיה וגיימינג מגיל קטן, כבר שנים מזגזג בין iOS ל-Android. מחכה שתאתגרו אותו ב-Call of Duty ואף פעם לא מפספס את ההזדמנות למירוץ ב-Need For Speed.
  • משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    משחק נהיגה אמיתי זה ניד פור ספיד שיפט 2!
    יש מבטים מההגה, השליטה קשה ראצח כמו ברכב אמיתי.
    התגובה של הניטרו- במכוניות שאפשר לשים בהן- היא אמיתית ולא ילדותית כמו ברוב המשחקים שלהם.
    הפיזיקה נהדרת והמכוניות לא מחליקות כאילו הן על מגש חמאה!
    וזה הרבה יותר יותר טוב מגראן טוריסמו 5 כי כאן השקיעו בכל מודל של בערך 100ו משהוא מכוניות
    בניגוד לגראן טוריסמו עם 1000 שאין אפשרות להשקיע בכל מכונית ברמה אמיתית ולתת לה פיזיקה אמיתית.

  • אנונימי

    לדעתי הFROZA HORIZON הוא משחק מכוניות הכי טוב בעולם !!!

  • צחי

    יש אופציה לזווית צפייה מתוך הרכב?

    • כמו שהזכרתי בסקירה – לא, אין. הכי קרוב לזה שתמצא זה מעל למכסה המנוע או על הכביש.

  • יוסיHD

    אני משחק בנתיים בגראן טוריסמו 5 (GT5) ואני מרוצה
    אני אשחק בגריד 2 במחשב כדי לדעת אם כדאי לי לקנות

  • מישהו

    עבר כמה חודשים טובים מאז שהוא יצא….

  • Qwor

    משחק טוב אבל לא מחדש הרבה מהראשון