אחרי מעל שנה של הייפ טהור, קשה להיכנס למשחק היריותתפקידים Destiny בלי רמות גבוהות של התלהבות וציפיה. הכותר החדש מאת Bungie, היוצרים של סדרת Halo המצליחה, היה אמור לתת לנו את כל מה ש-Halo לא נתן – עלילה עמוקה יותר, עולם משחק רחב עם מספר כוכבים ענקיים, ומערכת פיתוח דמות שתיתן לנו ליצור סגנון ייחודי. למרבה הצער, רכבת ההייפ של Destiny עוצרת רק בתחנה אחת: אכזבה. המנגנונים הבסיסיים ביותר של המשחק עשויים טוב, אך מההתחלה ועד הסוף הלא-מלהיב, Destiny מרגיש חסר תוכן ועומק כמעט בכל קטגוריה ומובטח לשעמם אתכם מוקדם מהצפוי. יש לו הרבה פוטנציאל לעתיד, אולי אחרי כמה הרחבות שיוסיפו קצת בשר לשלד החשוף, אך מי שירכוש את Destiny בחודשים הקרובים יאלץ להסתפק בתשתית למשחק טוב ולא הרבה מעבר.

עתיד האנושות נראה… עגום
העלילה של Destiny מתחילה עם הקדמה מעורפלת המספרת על "המטייל", ישות לא מפוענחת שהחליטה לבקר יום אחד את האנושות והביאה איתה עידן זהב של פיתוח וקידמה. בני האדם התפתחו אל מחוץ לכדור הארץ ויישבו את מאדים ונוגה, והכל היה נראה מבטיח עד ש"האפילה" הגיעה – אויב קדום של "המטייל". כעת רוב ההישגים של האנושות נראים כמו חלום ישן, ה"מטייל" הפסיק לזוז ולתקשר, והיחידים ששומרים על הישרדות בני האנוש והעיר האחרונה הם ה"שומרים" (Guardians). כאן אנחנו נכנסים לתמונה, אבל אם אתם חושבים שהעלילה מתפתחת לאנשהו עם המשחק – מצטער לאכזב. למרות הדיבוב המשובח והמוזיקה המצויינת מאת מלחין Halo, המשחק לא ממש עושה מאמצים לשאוב אותנו אל תוך העולם והעלילה. גם אחרי שאתם מבצעים משימה חשובה וקשה, ההישג מרגיש עמום ומנותק – ללא תחושת התקדמות אמיתית. רוב הזמן תשמעו דמויות שמדברות אחת אל השניה בזמן שאתם פשוט מבצעים פקודות, וחבל שהעלילה והמשחקיות כל כך מופרדים אחד מהשני. מעבר לרעיון הכללי שנשמע מעניין, הכתיבה במשחק משעממת עד כאב ולא מצליחה לממש את הפוטנציאל של עצמה.

בחרו את הדמות שלכם! או לא, זה לא ממש משנה
אבל היי, לא באנו לכאן כדי לשמוע סיפור, נכון? באנו כדי לירות בדברים ולאסוף שלל! Destiny לוקח השראה ממשחקים כמו Diablo, Borderlands ו-World of Warcraft בנסיון ליצור עולם רחב המלא בשחקנים, מפלצות, אתגרים ושלל. בנקודת ההתחלה נוכל לבחור אחת משלושת הדמויות הבסיסיות שקיימות בכל משחק תפקידים טיפוסי: לוחם (Titan), צייד (Hunter) וקוסם (Warlock). תוכלו לבחור גם בין דמות אנושית, רובוטית או "מוארת" (תת-זן של האנושות) ולשנות מגוון מאפיינים בעיצוב המראה של הדמות. בפועל, זה לא לגמרי משנה איזה דמות תבחרו כי כולן פועלות באותה הצורה, מקבלות גישה לאותם נשקים ומשתמשות ביכולות דומות מדי. כל דמות מגיעה עם שורה של יכולות ושדרוגים הנפתחים עם הזמן, אך למרבה האכזבה גיליתי שמרכיב הבחירה פה כמעט ולא קיים. עם כל רמה אתם מקבלים יכולת אחת קבועה, והבחירות היחידות שתעשו זה בין בונוסים פאסיביים (התמקדות על מהירות מול התמקדות על כמות חיים) או בין יכולות אקטיביות שלוקח להן דקה ויותר להתמלא. היכולות האקטיביות, כמו למשל רימון שמתפצל להמון רימונים קטנים או כדור כוח שיכול לאדות כל אוייב, מוסיפות איזשהו מימד של גיוון ולעתים הן מספקות בטירוף אך השימוש בהן נורא מוגבל, ובשאר הזמן אתם עושים מה שכל דמות אחרת עושה ויורים על אויבים. כל דמות יכולה להתפתח לשני כיוונים ברמה 15 – הטיטאן, למשל, יכול ללכת לכיוון הגנתי ולעזור לשמור על הקבוצה שלו בחיים, או לכיוון יותר התקפי ולהתמקד במתקפות מקרוב. אך למרבה הצער גם כאן זה מתבטא יותר במספרים יבשים כמו כמות החיים מול כמות הנזק.

עולם עתידני, נשקים של פעם
היתרון הגדול ביותר של Destiny הוא הבסיס הגרעיני ביותר של המשחקיות – תנועה וירי. לא משנה עם איזה דמות אתם, התנועה מרגישה חלקה והירי מרגיש משמעותי ומספק. גם אחרי שעות רבות, עדיין נהניתי לחסל אויבים עם היכולות המיוחדות שלי או עם כדור מכוון-היטב לראש. המשחק כולל את מערכת הנשקים הכי חסרת הגיון שראיתי אי פעם: כל שחקן יכול לשאת שלושה נשקים: נשק ראשי, ששמור למעשה לרובי סער עם הדק שונה – ירי בודד, צרור (שלוש יריות רצופות) ואוטומטי. תוכלו לבחור גם באקדח עוצמתי (Hand Cannon), שמשום מה נחשב בתור נשק ראשי בניגוד לכל משחק יריות אחר; נשק מיוחד, שכולל רובה צלפים, רובה ציד (Shotgun) או רובה Fusion – מעין תותח אנרגיה עם זמן טעינה המהווה את הנשק העתידני היחיד בכל המשחק; ונשק כבד, שיכול להיות משגר טילים או מכונת יריה. אלה כל סוגי הנשקים שאפשר להשתמש בהם, ולעתים תמצאו אחד עם נזק מיוחד של אש ואלמנטים אחרים או במקרים נדירים – נשק "אקזוטי" שאולי, אבל כנראה לא, יצליח לשבור את התבנית המשעממת של הנשקים במשחק. עוד בעיה במערכת הנשק היא שמשום מה, לכל הנשקים באותה רמה יש בדיוק אותו ערך של נזק – למרות שקצב הירי שלהם שונה בתכלית. המשחק לא נותן את הערך השימושי יותר של DPS (נזק לשניה במקום נזק לכדור), ואין שום סיבה אמיתית להשתמש ברובה קלעים שיורה כדורים יחידים. הגיון פשוט (לא שלי אלא של רוב משחקי היריותתפקידים) אומר שרובה עם ירי בודד חייב לעשות משמעותית יותר נזק בכל כדור מאשר רובה אוטומטי, אבל זה לא המצב עם Destiny. האבסורד האמיתי הוא שיש המון נשקים מקוריים ומיוחדים במשחק אבל רק בידיים של האויבים שלנו. רוצים לירות כדורי אנרגיה שמסתובבים אחד סביב השני ומבלבלים את האויב? תצטרכו לחכות לחבילת ההרחבה, או פשוט להמתין לעד. בתמונה: אותה גברת בשינוי אדרת.

כבר ברגעים הראשונים במשחק גיליתי שאחת הדרכים המהנות ביותר להרוג אויבים היא בעזרת חבטה מטווח קרוב. לא משנה באיזה דמות בחרתם, המכות מטווח קרוב מספקות כבר מהרגע הראשון וחבל שאין אפשרות להתמקד בנשקים אציליים יותר כמו חרבות או גרזנים (כמו ש-Halo עשה בהצלחה רבה), שכמובן לא קיימים באוסף המצומצם של המשחק. למרות שתמצאו נשק או פיסת שריון חדשה כמעט בכל משימה שתעשו, לא תראו הרבה שינויים בציוד המשופר למעט מספר גבוה יותר של נזק או הגנה. לפעמים תמצאו ציוד עם הפוטנציאל "להתפתח" ולקבל עוד שדרוגים ותוספות כמו כוונת אלטנרטיבית או יותר נזק. ברוב המקרים גיליתי שאין טעם להשקיע בנשקים אלה מאחר וצריך לבצע איתם כמה וכמה משימות כדי להשיג את כל השיפורים, בזמן שאתם יכולים פשוט לקנות ציוד טוב יותר בחנות. במשחקי תפקידים נהוג לתת שורה ארוכה של בונוסים אפשריים לציוד כמו שריון ונשק כדי לפתוח הרבה אפשרויות לשחקן, אך הבונוסים היחידים שתוכלו לקבל מפיסת שריון טיפוסית ב-Destiny היא תוספת ל-Strength ,Intellect ,Dicipline ו-Light. שלושת הראשונים נשמעים חשובים אך התועלת היחידה שלהם היא בצמצום זמן הטעינה של היכולות האקטיביות שלנו, ותוספת ה-Light נהיית רלוונטית רק אחרי רמה 20 ומוסיפה רמות לדמות שלנו. היה כל כך קל לקחת ערך כמו Strength ולגרום לו לעזור לנזק הישיר שהדמות שלנו עושה, בזמן ש-Intellect מוריד את כל זמני הטעינה ו-Dicipline עוזר לשרידות. עוד לא מאוחר לשנות, Bungie!

דז'ה וו
במהלך הפיתוח, Bungie הבטיחו של-Destiny יהיה מה להציע עבור כל שחקן – אלה שאוהבים לשחק סולו, אלה שאוהבים לשחק עם חברים ואלה שאוהבים לשחק נגד שחקנים אחרים ברשת. זה נכון במידה מסויימת, אך יש במשחק הרבה פחות לעשות ממה שחשבתי. עד הרמה המקסימלית 20 אתם תבלו בעיקר במשימות העלילה, אותן תוכלו לבצע לבד או יחד עם שני שותפים. המשימות הראשיות במשחק מתרחשות בארבעה כוכבים: כדור הארץ, הירח, מאדים ונוגה, וגם כאן היתה לי אכזבה לא קטנה כשגיליתי שכל כוכב מורכב מכ-5 משימות המתרחשות במפה אחת גדולה. התוצאה היא משחקיות מאוד רפטטיבית, למרות שהמפות די גדולות וכוללות הרבה איזורים סודיים והפתעות שמחכות שתגלו אותן. היה אפשר לעשות את המשימות הרבה יותר מעניינות אך המטרה שלכם בדרך כלל תהיה "תגיעו לנקודה הזאת" או "תהרגו את כל האויבים". היתרון היחיד במשימות, ואחד הדברים ששמחתי לגלות על Destiny זה הבינה המלאכותית המתקדמת של האויבים: הם יודעים לתפוס מחסה כשאתם מנסים לחסל אותם עם רובה צלפים, לזרוק רימונים כדי לשמור עליכם בתנועה ולשלוח חיילים קטנים יותר לאיגוף כאשר אתם מנסים להתקד באויב הגדול. ממש נראה שהם חושבים כמו קבוצה, ולא כל אחד לעצמו. ועדיין, עם כל משימה נוספת באותו כוכב, תתחזק אצלכם תחושת הדז'ה וו ואחרי שעות ספורות עם המשחק אתם עשויים לגלות שזהו – אתם מכירים בעל פה את שלושת המפות של המשחק. מה עושים עכשיו?

המשימה האולטימטיבית לכל כוכב היא משימת ה-Strike, המחייבת אתכם לשתף פעולה עם עוד שחקנים. בניגוד למשימות האחרות, ביצוע Strike במצב סולו הוא בלתי אפשרי בעליל, ועל מנת לשחק עם עוד שחקנים תצטרכו להתחמש בחשבון פרימיום – Xbox Live Gold או PlayStation Plus. אז למרות שטכנית אתם לא חייבים חשבון פרימיום כדי ליהנות מ-Destiny, אתם מפסידים כחצי מהמשחק בלעדיו. משימות ה-Strike כוללות בוס עצבני (לעתים יותר מאחד) שלוקח הרבה יותר מדי זמן להרוג, ולרוב הבוסים האלה משעממים מאוד עם התקפות צפויות ושום שינוי שמתרחש במהלך הקרב. אם כבר לוקח 20 דקות של ירי רצוף כדי לחסל את הבוס, לפחות שיעשה איזשהו שינוי בצורה, במיקום או במתקפות שלו כדי להפוך את החוויה לקצת פחות טרחנית. ישנה משימת "בלעדית" לקונסולות הפלייסטיישן, יחד עם ציוד בלעדי למשימה זו, אך לא ניסיתי אותה מאחר וביקרתי את המשחק על ה-Xbox One. אני ממליץ בחום לא להתייחס לתכנים מהסוג הזה בתור פאקטור לקניית משחק לקונסולה כזאת או אחרת, בייחוד במקרים מהסוג הזה בהם הבלעדיות היא זמנית בלבד. המשימה וכל יתר התכנים הבלעדיים לפלייסטיישן יתווספו לקונסולות ה-Xbox בסתיו 2015, בערך בתקופה שבה יהיה שווה לקנות את המשחק מלכתחילה. בסרטון: נסיון כושל שלי לצלוח את משימת ה-Strike הראשונה בסולו.

החיים אחרי רמה 20
כשאתם לא עושים משימות עלילתיות, תוכלו להיכנס למצב "פטרול" שפותח את כל המפה בפניכם ונותן לכם לעשות משימות צדדיות או סתם לשוטט, לנסות את מצב ה"פשיטה" (שעדיין לא הושק בעת כתיבת הביקורת) או להיכנס ל-Crucible – המקום שמאפשר ואף מעודד קרבות בין שחקנים. תוכלו למצוא שם את מצבי הרשת שאתם מכירים ממשחק היריות הממוצע ולהילחם כחלק מקבוצה או נגד כולם, וכאן רואים את המומחיות של Bungie. המפות מעוצבות בצורה חכמה והקרבות מרגישים טוב… אבל לא טוב כמו במשחקי Halo. עוד בעיה ב-Crucible היא שתוכלו לחקור אותו לעומק רק בשלב ה-Endgame כלומר ברמה המקסימלית ועם ציוד חזק. ואם כבר דיברנו על Endgame, בטח תהיתם מה יש למשחק להציע אחרי רמה 20. למרבה המזל יש מה לעשות ולאן להתקדם: במקום לעלות רמות דרך נקודות נסיון, אתם מתחילים לאסוף משאב חדש שנקרא "Light". המשאב הנדיר הזה יכול להיצמד לשריון שלכם ולעזור לדמות לטפס גבוה יותר מרמה 20. בנוסף, תוכלו לחקור איזורים מאתגרים במיוחד המפוזרים במפות ולמצוא ציוד שווה או במקרה נדירים יותר, "מטבעות עתיקות" אותן אפשר להחליף בעיר בעבור ציוד "אגדי" קשה במיוחד להשגה. מי שישים לעצמו מטרה לפתוח את כל יכולות הדמות שלו או להשיג את הנשק האגדי שהוא הכי רוצה, יקבל תירוץ לשחק למשך ימים ושבועות אחרי סיום העלילה הראשית.

את Destiny שיחקתי על ה-Xbox One ויצא לי לחזות גם על ה-PS4. בשתי הגרסאות הוא נראה מצוין עם מודלים חדים לכל הדמויות, איזורים מעוצבים ומושקעים ואפקטים שיצליחו להרשים בכל פעם מחדש. לא מדובר כאן במשחק המרהיב של השנה אבל הוא כן נראה טוב יותר מרוב המשחקים של קונסולות הדור הבא, ולא חושף באגים או אי-שלמויות בכל מה שנוגע לגרפיקה. אם אתם חייבים לדעת על איזו קונסולה המשחק נראה הכי יפה, תוכלו לבדוק את סרטון ההשוואה בין ה-Xbox One ל-PS4 או פשוט להאמין לתשובה הבאה: אותו דבר על שתי הקונסולות למעט הבדלים מאוד מינוריים. אם עדיין לא התחדשתם באחת מקונסולות הדור הבא, תוכלו לרכוש את המשחק דיגיטלית ולקבל שדרוג בחינם לקונסולת הדור הבא כולל העברה של השמירות וההתקדמות שלכם.

השורה התחתונה
Destiny הוא לא משחק רע, אבל גם אין בו שום דבר ייחודי או מוצלח במיוחד. זה משחק יריות ברשת שנותן לכם לשחק לבד, עם חברים או נגד שחקנים אחרים, וכולל אלמנטים מאוד בסיסיים מתוך משחקי תפקידים כמו דמויות שונות, יכולות מיוחדות ומערכת שלל. למרות שהפעולות הבסיסיות של תנועה וירי עובדות מצוין, ולמרות הקרב שיכול להיות מספק במיוחד מדי פעם, פשוט אין במשחק מספיק תוכן בשביל מעריצי הז'אנר. הנשקים משעממים וסטנדרטיים מדי, המשימות חוזרות על עצמן, יש רק 4 מפות ראשיות (אחת לכל כוכב) וגדולות ככל שיהיו – הן לא מספיקות, הדמויות דומות מדי אחת לשניה ואפילו "עץ היכולות" שאנחנו מכירים ממשחקי תפקידים הוא בכלל לא עץ אלא יותר כמו רשימת מכולת – "הגעת לרמה X? קבל את היכולת Y". למרבה הצער, Destiny מרגיש יותר מדי כמו הגרסה הבסיסית והעירומה של עצמו, מה שיוצר הרגשה כאילו החזון האמיתי של Bungie למשחק יתממש רק עוד שנה ויותר, ולא לפני שהוא יבקש מאיתנו עוד כסף בשביל תוספות וחבילות הרחבה. במצב הנוכחי שלו, קשה להגיד ש-Destiny שווה את המחיר של משחק AAA והייתי ממליץ עליו רק למי שמחפש משחק יריותתפקידים קליל לחוויה של כ-15 שעות.

 

הסקירה פורסמה לראשונה, ומפורסת בהרשאה , מאתר המשחקים Vgames

 

שתף:
-פרסומת-