לאחר כ-30 שעות בלבד לאחר התחלת המימון לקונסולת ה’גיים-סטיק’ (GameStick) בקיקסטארטר הצליחו הוגי הפרויקט להשיג את יעד המימון בשווי 100-אלף דולר אותו הציבו. הדבר גורם לתהות האם השוק “צמא” לקונסולות משחק במודל פתוח?
דעיכת העולם הישן
קונסולות הדור הנוכחי כמו הפלייסטיישן 3 (Playstation 3), ווי (Wii) והאקסבוקס 360 (Xbox 360) מבוססות על מודל ‘הגן הסוגר’ – כדי להתחיל בכלל לפתח לקונסולות הנ”ל יש צורך ברכישת ערכת ורישיון פיתוח בעלות גבוהה אך זהו רק קצה הקרחון – עלויות הפצה, פרסום לצד עלויות תחזוקה נוגסות ברווחי המפתחים ועלולים לגרום למיזם להפוך ליקר עד לא כלכלי עבור מפתחים קטנים ועצמאים.
מקרה מפורסם הוא זה של המפתח פיל פיש (Phil Fish) אשר הוציא תחת ידו את משחק האינדי המסקרן ‘פז’ (Fez), לאקסבוקס 360. פיש דיווח לעיתונות כי הוא לא יפיץ תיקון המטפל בבאג שגורם למחיקת המשחקים השמורים מאחר ומיקרוסופט דורשים 40-אלף דולר עבור הטלאי, סכום לא מבוטל כלל.
קונסולות במודל פתוח יכולות לקסום במיוחד למפתחים ‘אינדי’ עצמאיים, אשר נהנים מהפצה עצמאית ונתח רווחים גבוה יותר.
בנוסף, אם בעבר מכשירי הטלפונים לא יכלו להציע עושר וויזואלי זהה לזה של הקונסולות, הנייחות או הניידות, היום כשכל מכשיר טלפון-חכם מהדור האחרון המצויד במעבד מרובע ליבה וזיכרון פנימי בנפח מפלצתי מסוגל להריץ בקלילות משחקים כמו Shadowgun, Dead Trigger ו-Riptide GP אשר מציעים גרפיקה שנופלת במעט מזו של קונסולה מהדור הנוכחי, כל אלו גורמים ללקוחות לא לרוץ ולרכוש קונסולה ייעודית, לראיה – נתח השוק של קונסולות ניידות כמו הפלייסטיישן ויטה של סוני או ה-3DS של נינטנדו נמצא בשפל בהשוואה לדורות קודמים.
לכן ההצלחה לה זוכים בקיקסטרטר פרויקטים כמו של קונסולת האו-יה (Ouya) או הגיים-סטיק, לא מפתיעה כלל, הן יכולות להציע מוצר משלים למכשיר הטלפון הנייד או מחשב הלוח שכן הן מאפשרות להמשיך לשחק על-גבי המסך הגדול.
דילמת ה-AAA
אך האם הקונסולות הללו באמת יכולות לנגוס בנתח השוק של הקונסולות הוותיקות או שמא מדובר במוצר נישה בלבד. וובכן מחד גיסא קל לראות כיצד מפתחים מאמצים לחיקן את הקונסולות החדשות הן בגלל עלויות הפיתוח הנמוכות, ההתאמה למגוון רחב של מכשירים, ההפצה העצמאית ומרווח הרווחים הגבוהה. מאידך גיסא כשהצרכנים התרגלו לרכוש משחקים בחינם, תמורת צפייה בפרסומות, או בתשלום של דולרים בודדים קשה לראות כיצד ניתן להרגיל אותם לפתוח את הכיס עבור כותרים מושקעים יותר, לכן ישנה סבירות גבוהה כי הקונסולות הללו יהפכו אידאליות עבור מפתחי אינדי עצמאיים ועבור קהל שחקני “הקז’ואל” המזדמנים אל לא עבור הגיימרים אשר מחפשים כותרים בעלי איכות הפקה מושקעת כמו Call Of Duty או God Of War, אשר מכונים ‘משחקי AAA’.
האם אנו עדים לשינוי בשוק, ייתכן, אם עד כה היו קונסולות האנדרואיד גחמתן של מנהלי פרויקטים עצמאים וחברות עלומות שם, הרי שהיום אין זה המצב – בתערוכת CES שנערכת בלאס-ווגאס הכריזה יצרנית השבבים Nvidia על ‘פרוייקט שילד’, קונסולת אנדרואיד שהיא אומנם משלה, למרות שמדובר בקונסולה ניידת היא בעתיד תוכל לשמש גם כקונסולה לכל דבר על-ידי הזרמה (סטרימינג) של אות הווידאו אל מכשירי טלוויזיה תומכים.
בעצם Nvidia היא השחקנית הרצינית הראשונה מאז סוני שמנסה להיכנס לתחום הקונסולות מבוססות האנדרואיד. החברה מקווה להשיק ברבעון השני של 2013, את הקונסולה הניידת שלה אשר כוללת בקר שליטה מלא ומסך מגע בגודל 5-אינצ’. הקונסולה מבוססת על ארכיטקטורת Tegra 4 של החברה ומסוגלת להריץ משחקי אנדרואיד מחנות הגוגל פליי לצד משחקים בהזרמה (סטרימינג) מהמחשב האישי – נראה שזהו הניסיון של החברה לפתרון דילמת ה-AAA ובכך לקסום לגיימרים הדוקים לצד שחקנים מזדמנים.
קונסולת אינדי כקונסולה שנייה
נראה כי דווקא קונסולות האנדרואיד יצרו נישה חדשה שלא הייתה קיימת, קונסולה זולות מוחלשת אשר בהגדרה מריצה משחקים קלילים יותר ומיועדת יותר עבור משחקי אינדי עצמאים שיקסמו לקהל שחקני הקז’ואל, קשה לראות כיצד שחקנים הדוקים ינטשו את הקונסולה שלהם לטובת קונסולה שכזו, אך יש סיכוי שהיא תשמש כקונסולה נוספת בבית שכן תג המחיר הזול, אשר נע סביב 100 דולר הופך את הרכישה לכדאית, במיוחד שלאלו יכולות נוספות כמו צפייה בשירותי ווידאו בהזרמה כמו נטפליקס, הולו או יו-טיוב.
כרגע ההבדל הגרפי בין הקונסולות הוותיקות לחדשות מצטמצם באופן מהיר, אך יש לזכור כי קונסולות הדור הנוכחי הושקו לפני כמעט כעשור וההבדל צפוי לגדול שוב באופן משמעותי כאשר יושקו קונסולות הדור הבא.
מעניין יהיה לראות אם בעתיד בעקבות כרסום ההכנסות ממשחקי אינדי ישכילו לאמץ היצרניות הגדולות מודל ‘פתוח יותר’ עבור הקונסולות שלהם, כזה שיהיה ידידותי יותר עבור מפתחים קטנים.
פורסם לראשונה באתר Know your Android